לקבלת עדכונים מהבלוג

גל חדש

העשור שבין 1980-1990 (הידוע בכינוי "שנות השמונים") היה העשור בו הגיעה המאה ה20 לשיאה. היה זה העשור בו הפלסטיק, אשר השתלט על כל חלקה טובה, נראה והרגיש יותר פלסטי מתמיד. הרכיבים האלקטרונים פלשו לכל תחומי החיים, דור שלם של ילדים החל ללטוש עיניים למסכים קטנים, לוחץ בתזזיתיות על מקשים קטנים שמקפיצים איש קטן ונימרץ מעל חביות. בדרכו להפיל את דונקי-קונג הגורילה ולהציל את הנערה האלקטרונית הקטנה הכלואה בפינה השמאלית העליונה של המסך. היה זה העשור בו הביאה חברת Comodore את הבשורה של מחשב לכל פועל, בדמות המחשב האלמותי (בגוון הקרם היוקרתי) Comodore 64 . היה זה העשור בו כבשו הסינטיסיזרים את מצעדי הפזמונים, מביאים את הצליל המנוכר והאהוב (אשר עדיין שורד למרות הכל...). מחשבה זו עברה במוחי בעודי שומע ברדיו ביצ

מחאה

(פוסט חגיגי ואף פוליטי אך לא במובן הפוליטיקליקורקט, לרגל הבחירות שמתישהו חייבות להתקיים, או שלא) בשנה שבה נולדתי קרו מספר אירועים שהתבררו בדיעבד כרבי משמעות עבור אנשים מסויימים. על טעימת פריז אולי אכתוב בפעם אחרת. על מבצע אנטבה סביר להניח שלא אכתוב לעולם. בזה כיסינו את עולם היין ואת מורשת ישראל. חוץ מזה היו באותה שנה גם אירועי כיכר טיאנמן, הקמר רוז' בקמבודיה, הטיסה המסחרית הראשונה של מטוס הקונקורד, הפיכה צבאית בארגנטינה, הרוגים באירועי יום האדמה, יסוד חברת אפל, סין עורכת ניסוי בפצצת מימן, עצמאות איי סיישל, וממשלה שנופלת עקב חילול שבת (המפד"ל חירבנו למפא"י את העניינים, נמנעו בהצבעת האי-אמון בכנסת. סיכוי סביר שהם מצטערים עד היום). אבל את הפוסט הזה אני לוקח רחוק. הרבה יותר רחוק. רחוק עד אוסטרלי

פרסומים אחרונים
פרסומים קודמים
ארכיון
לוגו ללא רקע

כל הזכויות שמורות - יקב עבייה 2014

 

    This site was designed with the
    .com
    website builder. Create your website today.
    Start Now