ביקבוקים חורף 2015

March 12, 2015

חורף.

 

זמן של ביקבוקים. סיום של מחזור יצור ביקב.

עבודה רגוע ומונוטונית.

לאחר מספר שעות המחשבות נוסקות למחוזות אחרים.

כל שנה והמחשבות שלה, כל שנה אנחנו משתנים.

 

כאשר הקמתי את היקב הייתי צעיר, נאיבי, חולם, עקשן ורווק.

 

איזה מזל היה לי...

אני מתקשה לחשוב על שילוב נסיבות אחר שיכול לאפשר הקמה של יקב ללא גב כלכלי בגודל של קומביין.

הרבה השתנה מאז.

קצת התבגרתי, נראה לי שאני קצת פחות נאיבי ואני משתדל לסיים את ימי העבודה בשעה נורמאלית

כדי להיות קצת עם הילדים לפני שהם הולכים לישון...

 

היום בשיוט-המחשבות-של-שעת-הביקבוקים פתאום פגשתי שוב את מי שהייתי ומה שחלמתי אי אז ב2006.

זה העלה לי חיוך על הפנים ושמחה במעמקי הלב.

היו לי חלומות גדולים, לאו דווקא בתחום הפיננסי (מעולם לא חשבתי שהיקב יהפוך אותי לעשיר), קצת יותר בתחום שאני קורא לו "דרך חיים". לבחור במציאות אותה אני רוצה לחיות. מציאות שאני מנתב בה את הדרך. מציאות יצרנית בה אני יצרן של מוצר אמיתי וגשמי (להבדיל מיצרנות וירטואלית). מציאות בה העשייה שלי היא שופר לרעיונות בהם אני מאמין ועל-פיהם אני רוצה לחיות את חיי.

חלומות גדולים ונאיביים ללא ספק.

 

פעמים רבות הייתה הדרך קשה, אשקר אם אומר שהיא קלה היום.

יש לי הרגשה שהיא לא נועדה להיות קלה.

פעמים רבות הרגשתי שלא לזה התכוונתי, שהיקב אשר נועד במקור לאפשר לי חיים מנותקים יותר מהעולם (עבודה בכרמים, עבודה ביקב וכו'), רק משך אותי יותר לתוך המערכת ולאינטראקציה עם העולם הסובב אותי (רואה חשבון, אישורי משרד בריאות, רישוי עסקים וכו'). מסתבר שיקב, מעבר להיותו חלום רומנטי הוא גם עסק וכבכל עסק צריך לנהל אותו. מזמרה זה יופי, גם לסחוט ענבים מהערב עד הבוקר, אבל ניירת קצת פחות כייף...

 

ועדיין, זה לא ממש משנה. זה לא משנה מכיוון שהיין והיקב אינם המטרה אלא הדרך, האמצעי. כאשר אני מביט מאחורי הכתף על כמעט עשר שנים בהן אני עושה יין אני מבחין שהרעיונות בהם אני מאמין לובשים צורה מוחשית, קורים בפועל. גלגלים אשר הנעתי במשך כל השנים הללו מתחילים לתפוס תאוצה, להניע את עצמם בכוח האינרציה. אני חי את הרעיונות בהם אני מאמין. והיין הוא מכתב בתוך בקבוק אשר אני פוקק ומשלח לעולם. שגריר אמיתי ונאמן לרעיונות, לחוויות ולדרך החיים אשר אני חי. מעניין אם הייתי מצליח להסביר את כל התובנות האלה שצברתי במהלך תשעה בצירים, לאותו החולם שהייתי ב2006. מעניין אם אותו החולם של אז היה מקשיב לחולם של היום. מעניין איך זה היה משפיע עליו.

 

מעניין אך לא באמת משנה...

 

היום אנחנו במקום אליו הגענו, וכל אפשרות אחרת שהיתה יכולה להיות אם היינו בוחרים בדרך אחרת איננה ממש רלוונטית.

 

היום, במהלך העבודה, חבר שישב ופקק את הבקבוקים, שלח לחלל היקב את המשפט "מעניין לאן יגיע כל בקבוק ובקבוק שאנחנו ממלאים כאן היום, מי ישתה אותו, עם מי ובאיזו סיטואציה". כל שנותר לי להוסיף למשפט זה היא הברכה שכל בקבוק ובקבוק, כאשר יפתח, יעשה טוב ואם אפשר גם יתרום בדרכו לפתיחת אופקים חדשים והנעת מהלכים חדשים אצל מי שליבו חפץ בכך.

 

Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts

October 9, 2019

January 15, 2019

July 8, 2018

Please reload

Follow Us

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Search By Tags
Please reload