בין הטיפות

April 11, 2015

הפוסט הבא נכתב לפני שנתיים פחות שבוע, הוא יושב אצלי על המחשב כבר הרבה זמן. כנראה שמשהו מנע ממני לפרסם אותו עד עכשיו אך לאחר יום ולילה גשומים שמגיעים ממש בראשית עונת הגידול, יש לי הרגשה שראוי להעלות את הנושא

אני מביא את הדברים בדיוק כפי שכתבתי אותם לפני שנתיים ללא שום שינוי

 

 

ביום העצמאות ה65 למדינת ישראל נכנסה לאיזורנו מערכת אקלימית חרפית אשר הורידה ממטרים במספר איזורים בארץ. בכתבי שורות אילו בליבו של ליל ה18 לחודש אפריל שנת 2013 לספירת הנוצרים עדיין שורר בחוץ מזג אוויר סגרירי משהוא, אשר אמור להשאר כך מספר ימים נוספים. אני עצמי שמח מאד על הדבר ומקווה לכמות משקעים משמעותית אשר תפצה במשהו על עצירת הגשמים המוקדמת השנה (אמנם ירד המון גשם, אך הוא נעצר מוקדם. ופריחת האביב כבר מתחילה לקמול, מוקדם מדי). אך שנתי נודדת הלילה. אני יושב וכותב שורות אילו לאחר חוויות היום, אשר רק העצימו אצלי את הרגשת חוסר הנוחות שהחלה כבר בשנה שעברה כאשר התחלתי לעבוד בפיקוח מזיקים בכרמי יין. לא, אינני חושש מהתפרצות של קמחון או כישותית בכרמים לאחר גל הגשמים המאד יוצא דופן אשר עובר עלינו. עם קמחון וכישותית אנו יודעים להתמודד ובמיקרים רבים למנוע. אני חושש ממזיק אשר הרבה יותר קשה להתמודד איתו, מזיק הגורם נזק כלכלי עצום מדי שנה לחקלאים. ונזק איום לפלנטה. אני מדבר על נזקי הבורות.

 

אין שום סיבה שבעולם לצאת לרסס כרם באמצע גל גשמים. האדמה רוויה ומתהדקת תחת גלגלי הטרקטורים, הרוח נושבת ומפזרת את התרסיס לכל עבר ובמקרה ויבוא גשם תוך מספר שעות ישטף כל התרסיס מהצמח (דרך האדמה הספוגה, בחלחול ישיר למי התהום). ועדיין לפחות שלושה מרססים ספרתי היום בגליל העליון. נוסעים בבוץ ומרססים כאילו בכך יעצרו את המבול.

 

אני משוכנע שלא היתה בליבם של החקלאים המודאגים כוונה רעה, אך לאור ההחלטות המקצועיות שלהם אני מוכרח להטיל ספק בהכרות שלהם עם הגידול אותו הם מגדלים (במקרה זה כרמי יין) ועם המזיק אותו הם באים להדביר ואופן פעולתו (במקרה זה קימחון וכשותית).

לצערי לא הייתי מופתע.

 

חלפה העונה והיא לא היתה קלה.

 

בכרמים, בעיקר בכרמי הגליל והגולן, נשמר במהלך כל העונה פוטנציאל גבוה של כשותית וקימחון. היו גם נגיעויות רבות איתן נאלצנו להיתמודד. במספר חלקות גם היו נזקים.

זו היתה עונה אמיתית. עונה בה צריך לדעת לגדל ענבים על מנת לממש את פוטנציאל האדיר הגלום בה ולהגיע ליום הבציר עם פרי נקי מפגעים ובאיכויות הרצויות.

 

השיעור שלימדה אותנו עונה זו היה חד משמעי: שום תזמון ריסוסים, שום חומר הדברה ושום מרסס משוכלל, לא יכולים להחליף את ההבנה של הגידול. לא מסוגלים להחליף את הרגישות לתנאי מזג האוויר המשתנים, את גמישות המחשבה, את תכנון הכרם בנטיעה ואת התיזמון והביצוע של טיפולי העלווה (דילול שריגים, חילון, דילול פרי). רוח אחת טובה, אשר נושבת בין שורות כרם אשר דוללו וחולנו כראוי ובזמן המתאים, מייבשת את האשכולות והעלים. רוח זו עדיפה על כל ריסוס כימי וללא ספק אפקטיבית יותר מכל ריסוס כימי בכרם בו לא בוצעו הטיפולים המכאנים כראוי ובזמן. במקרה כזה יתקל הריסוס בקיר עלווה סבוך ואטום ויהיה טיפול לא אפקטיבי, יקר ומיותר.

 

 

בעונת 2013 מי שטרח וניהל את הכרם נכון, מי שהשקיע בניהול העלווה, זכה בעונה מדהימה.  

מי שחשב שהוא יכול להסתפק ב"גידול מכסא הטרקטור", בזבז כסף רב, הרעיל את הפלנטה וסבל מנזקים בכרם.

 

בעודי כותב שורות אילו, מנסה לאסוף את המחשבות, לארגן אותן לקראת העונה הקרבה, אני מנסה להבין שני עניינים עיקריים. הראשון הינו מהו שורש הבעיה? מהו הגורם למצב זה של חוסר הבנת הגידול אשר גורם לנזק גדל והולך לקרקע, לאוויר, למי התהום ולבריאות החי והצומח?

העניין השני הוא איך מתקנים? איך מעלים את המודעות וההבנה בקרב הכורמים? איך מתחילים להביא את השינוי?

 

זה האוכל שלנו, זה המשקה שלנו. ולמיטב ידיעתי, נכון להרגע, יש לנו רק פלנטה אחת.

כדאי שנתעורר. כדאי שנקדם את השינוי.  

Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts

October 9, 2019

January 15, 2019

July 8, 2018

Please reload

Follow Us

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Search By Tags
Please reload