על הבחירה החופשית

וידוי קטן.

השנה הפסקתי לקלוט ביקב ענבי קברנה סובניון.

השתלשלות הנסיבות הובילה לכך, אך האמת היא שכבר מספר שנים שאני רוצה לעשות מהלך זה. לא, אין לי שום דבר נגד זן הענבים המהולל הזה, מיצרים ממנו בארץ יינות נפלאים, מלאי צבע וניחוח. רק שלי עצמי אין יותר עניין לעבוד עם קברנה סובניון. לא נראה לי שהוא מתאים לי ליקב. הוא איננו משתלב בקו היינני שאני מנסה לנתב. פשוט כך.

גם יותר משנתיים שלא השתמשתי בשמרים תעשייתיים, רק שמרי בר. זה מה שנראה לי שמתאים לי וליינות שלי. גם אם הריחות קצת שונים וקצת פחות מקובלים. אני יודע שזה מצמצם את קהל הלקוחות הפוטנציאלים שלי, אני מודע לכך שחובבי יין רבים מחפשים את הריחות הברורים והמוכרים שבשמרים התעשייתיים. אה כן, גם את המוכרות הזו של הקברנה סובניון. כנראה שגם ההחלטה להפסיק לעבוד עם קברנה סובניון (ההוא מהפסקה הראשונה) מצמצמת מעט את כמות הלקוחות הפוטנציאלים שלי. אך כך בחרתי, זה מי שאני.

אה, גם ההחלטה לעבוד עם מעט חביות חדשות כנראה שלא מגדילה במיוחד את הקהל הפוטנציאלי שלי. אתם יודעים, פחות טעם כזה של עץ ביין.

אני לא ממש אוהב את העץ הזה ביין שלי אפילו שאני יודע שעבור שותה היין הממוצע הריח המתקתק הזה של העץ בתוספת זפטה של טאנינים (הדבר הזה שמייבש את הלשון) נקשר, מסיבה כלשהי שלא ממש מובנת לי, לאיכות.

ולכן, על אף שאני מודע להשלכות השיווקיות ה"חמורות", אינני משתמש בהרבה חביות חדשות, רוב החביות שלי כבר מרוככות ממספר שנות עבודה והן עדינות על היין. כך אני אוהב את היין שלי וכך אני מיצר אותו.

אה כן, אני גם לא ממש שומר שבת ואינני מעסיק ביקב עובדים אחרים, אפילו לא אם הם שומרי שבת וצדיקים גמורים. אני מודע לכך שזו הסיבה שליינותיי אין הכשר, אך כך בחרתי.

לא, אין לי שום דבר נגד שומרי מצוות, העניין הוא שאני אוהב לעשות יין, אני אוהב את העבודה, זו דרך החיים שבחרתי לעצמי, זו הסיבה שהקמתי יקב. לכן ליינותיי אין הכשר.

זה בסדר מבחינתי, על אף שמסיבה זו אינני יכול למכור יין למסעדות וחנויות כשרות, או לרוב רשתות השיווק. ובטח שלא לקהל שומר הכשרות. אה, גם קבוצות מאורגנות בד"כ לא נכנסות ליקבים ללא הכשר, (מחשש שמע יש בקבוצה שומר כשרות, אפילו אחד כזה שלא ממש שותה יין...).

זה בסדר מבחינתי, אני מקבל זאת מכיוון וזו הדרך בה בחרתי.

אלו הבחירות שלי. באיזשהו מקום הן מגדירות את מי שאני. אני בוחר בהן ומודע להשלכות שלהן. אינני מרגיש שיש לי זכות לבוא בטענות לאף אחד אם לא ירכוש/יגיש/ימליץ/יכתוב על יינותיי במקרה ומי מבחירות אילו, אשר עשיתי, מתנגשת עם בחירותיו הוא. בטח שאינני יכול ואינני מעלה על דעתי לדרוש מאף אחד לשנות את ה"אני מאמין" שלו ולקבל אותי ואת בחירותי.

שוב פעם כתבתי על עצמי ועל היינות שלי והרי לא בגלל זה התיישבתי לכתוב בשעת לילה מאוחרת דברים שבוערים בי...

אז למה אני בכלל כותב את כל זה? בגלל שלפני כמה ימים נחשפתי לאיזו כתבה טלוויזיונית על קבוצת בעלי יקבים שהזדעקו על כך שמישהו לא טעם את יינותיהם בגלל מי שהם. הם נורא נעלבו והרגישו דחויים ועצובים. הם הרגישו שממש מקפחים אותם. הכתבה הטלוויזיונית, לעניות דעתי, לא ממש הוסיפה להם כבוד...

אני עצמי לא יכולתי שלא להרהר שוב ב"בחירה החופשית". בכך שלכל בחירה שלנו ולכל אמונה שלנו ולכל עשיה שלנו יש מי שיתחבר ויש מי שלא. ואנו חייבים לקבל עובדה אחת פשוטה: לכל אחד שמורה הזכות לבחור לעצמו.

יש מי שלא יצרוך יין ללא הכשר, או יינות מיקבי בוטיק, או יינות מהשטחים הכבושים, או יינות מיקבים מסחריים, או לחליפין יצרוך רק יינות כשרים או רק יינות ישראלים או רק יינות יבוא וכו'.

ממש לא נראה לי שאפשר להכריח מישהו לקבל את דרכך, גם אם לדעתך אתה "נורא צודק".

אפילו במקרה הממש קיצוני בו "ראית את האור" ובידיך התשובות לכל שאלות הקיום עלי אדמות.

והאמת, הראויה להיאמר, הינה שלא נראה לי שאפילו אם "שדולת ארץ ישראל השלמה", או איך שלא קוראים להם, אשר הזדעקו להגן על הנעלבים והמקופחים, יצליחו לגייס תמיכה גורפת משרדי הממשלה להעברת חוק כזה או אחר לשם הפקת מדריך כולל ומקיף לכל יקבי ישראל. וגם אם יופקו שלושים מדריכי יין שונים, הכי פוליטיקלי-קורקט שאפשר לדמיין. גם אז לא יתחולל ההוקוס-פוקוס המיוחל וגם אז לא נתאחד כולנו, כל יינני, עיתונאי, מסעדני ישראל, כל חובבי היין וכל יתר האזרחים ללא הבדל דת/גזע/מין, תחת הקשת-בענן-של-דובוני-אכפת-לי ונרקוד ביחד הורה עד הבוקר.

וכל זאת מסיבה פשוטה אחת.

אמונה ובחירה חופשית.

איש באמונתו יחיה ואיש באמונתו יכתוב ואיש באמונתו ישתה. אי אפשר להכריח אף אחד לשתות, למכור או לטעום יינות מהשטחים הכבושים כשם שאי אפשר להכריח אף אחד לשתות, למכור או לטעום יינות שאין להם הכשר.

אין אחדות בסצנת היין הישראלית. יש הרבה אנשים שבוחרים את הבחירות שלהם. אני מאד מקווה שסצנת היין המקומית תדע להגן ולשמור על עקרון ה"בחירה החופשית" של כל העוסקים במלאכה מהיינן ביקב קטן ועד בלוגר היין, מהמסעדן ועד כתב היין בעיתונות הכתובה.

אם חופש בחירה זה לא ישמר, לא תהיה סצנת יין, רק שעמום אחד גדול...

אני יודע שזה לא פוליטיקלי-קורקט לכתוב על הדברים האלו (זה גרוע כמעט כמו לכתוב על "טרואר"...) אך לפחות הלילה אני יכול ללכת לישון בנחת. הלילה הבעתי דעה. הלילה לא שתקתי.

גם אם לא לכולם נוח לשמוע את מה שיש לי להגיד.

אני אוהב יין, אני אוהב את עבודתי כיינן, אני אוהב את המדינה שלי ואני מאמין בעתיד היין הישראלי. ובהבעת דעתי הכנה אני מקווה שהצלחתי לפתוח פתח אל המחשבה החופשית ובכך לתרום, ולו במעט, לצמיחת סצנת היין הישראלית.

יוסי יודפת, יינן חופשי, יקב עבייה

Featured Posts
Posts Are Coming Soon
Stay tuned...
Recent Posts
Follow Us
No tags yet.
Search By Tags
Archive
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
לוגו ללא רקע

כל הזכויות שמורות - יקב עבייה 2014

 

    This site was designed with the
    .com
    website builder. Create your website today.
    Start Now