ירח קציר

May 18, 2016

ימים אלו הינם ימי הקציר והאסיף. התבואה נאספת, החלו הקטיפים.

ימים אופטימיים ושמחים...

זו גם תקופה קריטית מאד בכרמים. הגפנים פורחות וחונטות פרי. זהו שלב רגיש בגידול, המחייב את הכורמים לתשומת לב רבה ודיוק בטיפולי המניעה לפטריות העלווה. בשלב זה בו הצימוח הצעיר והתפרחות רגישים ביותר יכולות פטריות עלווה ליצור נזק, אשר אם לא מטופל יכול להוביל לאובדן יבול.

כל שנה, בתקופה זו, כאשר אני מסתובב במרחבי כל האקשן החקלאי הזה, שבים ועולים בי ההרהורים על החקלאות/ייננות הקונבנציונלית, החקלאות/ייננות האלטרנטיבית (על גווניה השונים) ועל מה שביניהן.

 

דיון רב-דעות נשמע כל פעם שמישהו מדבר על חקלאות/ייננות אלטרנטיבית.

כמעט לכל אחד יש דעה ודעתו של כל אחד כמעט מאד נחרצת...

החלטתי, לאחר שנים שאני עוסק ולומד את הנושא, להעלות על הכתב את הרהורי.

אני עושה זאת בעיקר למען סידור מחשבות, אך גם קצת כדי לנסות ולעורר דיון ענייני בנושא.

 

זהו אתגר רציני ביותר לכתוב רעיונות  כל-כך רחבים בצורה פשוטה ומתומצתת. להשאיר בטקסט רק את העיקר, את המהות, את אבני-היסוד הרעיוניות של כל אחת מהדרכים. אך אנסה לעשות זאת בכל זאת. אני רואה בכך הכרח בניסיונותיי להבין את העיקר מבלי להיגרר לתפל.

 

בחרתי לכתוב על כורמות/ייננות קונבנציונאלית ושלוש דרכים אלטרנטיביות, על אף שבחקלאות האלטרנטיבית קיימות עוד דרכים רבות.

אני כותב על שלוש דרכים אלטרנטיביות בלבד מכיוון ואינני יכול לכתוב על כל הדרכים האלטרנטיביות, מה גם שאינני מכיר את כולן.

בחרתי בדרכים בהן אני הולך/חוקר/עובד ואשר לדעתי כאשר מדברים על כורמות וייננות, הן המרכזיות ביותר והרלוונטיות ביותר בעולם היין כיום.

 

נראה לי שכדאי שאעצור כאן ואפסיק להסביר את עצמי, הנושא עצמו הרבה יותר מעניין וממילא כבר כתבתי הקדמה ארוכה מדי.

הרבה יותר ארוכה משהתכוונתי...

 

 

הדרך הראשונה- כורמות/ייננות קונבנציונלית:

דרך זו הינה "דרך המלך", הדרך בה צועדים רוב הכורמים/ייננים ורוב חקלאי העולם. באופן מפתיע זו הדרך אשר קשה לי ביותר למצוא את המילים לתאר. לאחר שניפיתי את כל התפל שהיה לי לומר בנושא, נשארתי עם מהות פשוטה אחת: השיקול המוביל והקובע בקבלת ההחלטות בדרך חקלאית זו הינו "שורת הרווח", כדאיות כל פעולה חקלאית נמדדת בהשלכות הכלכליות שלה. 

שורשי דרך חקלאית זו ב"מהפכה הירוקה", כאשר נכנסו לשימוש חקלאי כימיקלים שונים על מנת להגדיל ו"לשפר" את היבולים. התייחסות בצורת חקלאות זו הינה ליבול. כאשר מתעוררות בעיות (מזיקים, חוסר בחומרי הזנה וכו') הטיפול הוא נקודתי לבעיה הספציפית ואיננו טיפול מערכתי (קצת כמו ברפואה המודרנית). בשיטה חקלאית זו האדמה הינה מצע גידול, מקור הכנסה, משאב שניתן לנצל, אין דאגה לבריאותה וחיוניותה. קורה רבות שקרקעות מאבדות מחיוניותן, מאבדות את הטקסטורה שלהן ולבסוף נסחפות או מאבדות את פוריותן תחת עיבוד חקלאי קונבנציונאלי אינטנסיבי.

 

הדרך השנייה- הדרך האורגנית:

המינוח "חקלאות אורגנית" מתייחס למגוון רב מאד של שיטות חקלאות. המשותף לכולן הוא שהן מביאות אלטרנטיבה (כל אחת מהן בצורה שונה) לחקלאות הקונבנציונלית. בחקלאות האורגנית נמנעים משימוש בכימיקלים, הטיפול בגידולים נעשה בתכשירים המבוססים על מחצבים/צומח/חי.  בתוך קבוצה זו קיימת דרך ראשית, אשר השיקול המוביל והקובע בקבלת ההחלטות בה הינו בריאות האדם (וברמה מסוימת גם החי). לעיתים, בדרך ראשית זו, השיקול הנוסף היחיד שחשוב למגדלים הינו "שורת הרווח". במקרים כאלו דומה החקלאות האורגנית מאד לחקלאות הקונבנציונלית...

אך קיימת גם קבוצה רחבה מאד של שיטות חקלאות אורגנית אשר השיקולים המובילים בקבלת ההחלטות בהן, בנוסף לבריאות האדם והחי, הינו בריאות וחיוניות הקרקע ושמירה על הסביבה, ויתר משאבי הטבע. במקרים אלו שונה החקלאות האורגנית לחלוטין מהחקלאות הקונבנציונלית ומהווה אלטרנטיבה אמתית ומעניינת.

 

 

הדרך הביו-דינאמית:

הביו-דינאמיקה הינה הדרך החקלאית האורגנית ה"מוצהרת" הראשונה.

דרך חקלאית זו החלה לפני קרוב ל100 שנה בסדרת הרצאות אשר העביר הדר' רודולף שטיינר לבקשת קבוצת חקלאים אשר השתייכו לקהילה האנתרופוסופית, קבוצה רעיונית אותה הנהיג. חקלאים אלו מצאו שיבוליהם מדלדלים משנה לשנה והם נאלצים להתמודד עם בעיות גידול אותם לא הכירו קודם. ראוי לציין שאירועים אלו התרחשו מספר שנים לאחר כניסת השימוש בכימיקלים לחקלאות.

אם אנסה לתמצת את המהות הבסיסית בדרך חקלאית זו, יהיה זה המשפט: "באדמה בריאה גדל צמח בריא אשר נותן יבול בריא".

לבריאות הקרקע חשיבות עליונה בדרך חקלאית זו ותשומת לב רבה ניתנת לשמירה על חיוניותה והשבחתה.

בסדרת ההרצאות שהעביר דר' שטיינר הוא הסביר את הבעיה והנזק שבשימוש בכימיקלים בחקלאות. כמו כן ניתנו בהרצאות אלו הנחיות בסיסיות ועקרונות התמודדות עם האתגרים החקלאיים השונים כגון מזיקים, מחלות צמחים וטיוב הקרקע. (מסדרת הרצאות אלו, למשל,  הגיע אלינו ערימת הקומפוסט, הכל-כך מוכרת לכולנו).

בביו-דינאמיקה נעשה שימוש בתכשירים המבוססים על מינרלים/צומח/חי ויש התייחסות רבה להשפעתה של אנרגיה קוסמית של גרמי השמיים השונים (ירח,שמש,כוכבי לכת) ושל אירועים אסטרונומים שונים על החי והצומח.

(מחקר וניסויים רבים נערכים בנושא כבר שנים רבות, במרכזי מחקר ביו-דינאמיים, ולאור ממצאיהם מפורסמים לוחות שנה חקלאיים).

 

הדרך הנאטוראלית:

המהות בדרך זו הינה ליצר את היין הכי "טבעי" שאפשר.

נקודת המוצא הינה ענבים בגידול אורגני, מינימום התערבות בתהליכי יצור היין (ללא תיקוני סוכר וחומצה, שמרי בר בלבד, ללא תוספים- מלבד מעט ביסולפיט), ללא הצללות או סינונים, מניפולציות תרמיות וכו'. הדרך הנאטוראלית הינה גישה פילוסופית כורמית/ייננית עם מעט עקרונות בסיסיים ועם פתיחות רבה ליינות שוברי מוסכמות.

יינות ה"נאטורל" הינם נישה מאד מאד קטנה ושנויה במחלוקת באוקיאנוס היין הגדול, אך בחרתי לציין דרך זו מכיוון והיא "הדבר החם" בעולם היין ומכיוון ואני מזדהה רבות עם דרך זו ועושה בה את צעדי הראשונים.

 

ככל שאני מתעמק יותר ויותר בנושא נראה שדרכי נפרשת בפני. אני בחרתי לצעוד בדרך הייננית האלטרנטיבית, אני מאמין שזו הדרך הנכונה והמתאימה לי. אך כאמור, דרכי הינה דרכי, אינני מעז לומר שהיא הדרך הצודקת או הנכונה יותר. אינני מחזיק מעצמי מומחה גדול, רק יינן ששואל שאלות...

 

בסופו של יום, כל אחד שותה מה שטוב וטעים לו וכל אחד צריך להיות שלם עם הדרך בה בחר.

משאלתי היא, שלפחות השיקולים החקלאים הקשורים לבריאות האדם/חי/קרקע/סביבה, יקבלו משקל רב יותר, ויבחנו לפני "שורת הרווח". או שלפחות המושג "שורת רווח" יחרוג קצת מההגדרה הכלכלית-מידית ויבחן באופן קצת יותר רחב ומרחיק ראות, אני משוכנע שאם כך יעשה תשתנה החקלאות הקונבנציונאלית ותוכל להוות חלופה מעניינת לחקלאות האורגנית...

 

Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts

March 10, 2020

December 10, 2019

October 9, 2019

January 15, 2019

July 8, 2018

Please reload

Follow Us

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Search By Tags