שיווי משקל

בתקופה זו אנו בשיאו של תהליך הבוחל בכרמים בצפון הארץ.

הבוחל הינו החלפת הצבע בגרגרים (בענבים לבנים מירוק לזהוב-שקוף, בענבים אדומים מירוק לסגול). בזמן זה אנו, פקחי המזיקים בכרמי היין, מפנים את תשומת הלב אל מזיקים כגון עש האשכול. עש לילה קטן המטיל את הביצים שלו על גרגרי הענבים וזחליו עלולים לגרום לנזק רב. כמו כן במועד זה אנו רואים פעמים רבות עליה בפעילותה של הכנימה הקמחית, מזיק אשר מיחסים לו את העברת וירוס "גלגול העלים מס' 3", וירוס אשר די בהזכרת שמו כדי לגרום להתקף חרדה ורעידות בלתי נשלטות אצל כורמים וייננים כאחד...

בזמן שאני משוטט לי בכרמים בשמש הקיצית הקופחת ומאמץ את עיני לחפש ביצי עש, או לחליפין מקלף גזעי גפנים כדי לאתר כנימה קמחית, רצות בראשי מחשבות רבות על ההבדלים הבסיסיים שבין פטריות עלווה, מחלות גפן ומזיקים. ועל הדרכים השונות בהן לדעתי יש להתייחס אליהם.

אתחיל מהבסיס, מהדבר שיקל על ההתמודדות עם כל פגעי הכרם, באדמה בריאה גדלה גפן בריאה ועמידה יותר לכל פגע. גפן אשר גם תדע להתמודד טוב יותר עם מחלות שונות כגון וירוסים וכו'''. זה ברור לנו כשאנו מדברים על בריאותנו אנו, אך אנו נוטים להתעלם מכך כשאנו מגדלים את מזוננו. כבר כתבתי על כך ואכתוב על כך עוד בעתיד ולכן אינני מרחיב כרגע בנושא מעבר לכך.

בנוסף לכך, כאשר מבצעים את הפעולות הגידוליות המכאניות כגון זמירה, דילול שריגים, ניהול עלווה ושילוב חוטים, כראוי ובמועדן מפחיתים עוד יותר את הסיכוי לנזק כתוצאה מפטריות עלווה ועש. ולא פחות חשוב מכך, כאשר מבוצעות פעולות אלו כראוי, ניתן ליישם טיפול ביעילות במידה ומזיק או פטריה תוקף את הכרם.

שני תנאים אלו הינם, לדעתי, התשתית לכורמות טובה וגידול כרם בריא ועמיד אשר יזכה לסיכוי ל"הזדקנות בכבוד". כאשר לא מתקיימים שני תנאים אלו, הספירה לאחור לקראת עקירת הכרם מתחילה בעת נטיעתו... (הגישה הרווחת בארץ הינה שאורך חיי כרם יין הוא 20 שנה. אני חולק על כך. רוב הכרמים מהם אני מייצר יין כבר כמעט בני 40 שנה, אך אינני חולק על כך שאם נרצה להאריך את אורך חיי הכרמים ישנם תנאים גידוליים בסיסיים שחייבים להשתנות).

כיום, אופן ההתמודדות בו אנו פועלים כדי להתמודד עם פגעי הכרם הינו טיפולי מניעה (לפי ניטור) וטיפולי הדברה (במידת הצורך). לגבי פטריות העלווה (כגון הקימחון והכשותית) אני שלם לחלוטין עם אופן התמודדות זה, לגבי מזיקים שונים (כגון הכנימה הקמחית ועש האשכול) כבר אינני כה משוכנע שזו הדרך הנכונה ביותר...

אך חשוב לציין, דרך זו הינה היעילה ביותר בטווח הקצר ואנו תפקידנו, בתור פקחי מזיקים בכרם, לעזור לכורם לספק ליקב ביום הבציר ענבים נקיים מפגעים.

ואסביר (חשוב לציין. מחשבות אלו הינן מחשבותיי שלי ואינן משקפות בהכרח את דעתם של פקחי המזיקים האחרים העובדים בכרמים). גם טיפולי המניעה וגם טיפולי ההדברה, תפקידם הינו הדברה ישירה ומידית של המזיק. אין בהן שום אלמנט של בניית "מערך הגנתי" לטווח הרחוק. אנו לוקחים חומר כזה או אחר, ומיישמים אותו בחלקה על מנת לקטול את אוכלוסיית המזיקים באופן ישיר. במקרה הטוב איננו קוטלים באופן ישיר את אוכלוסיית האויבים הטבעיים של המזיק, אך גם איננו מחזקים אוכלוסייה זו, ובהעדר מזון (הרגנו להם את האוכל, זוכרים?), נחלשת אוכלוסייה זו. במקרה הפחות טוב, אנו קוטלים גם את האויבים הטבעיים...

מערכת היחסים בטבע בין טורפים ונטרפים נקראת "מארג מזון". הרעיון הכללי הוא שלכל טורף יש מי שמשמש לו מזון, וקיים שיווי משקל בין אוכלוסיית הטורפים לאוכלוסיית הנטרפים. כל פרט טורף חייב כמות מסוימת של מזון (נטרפים) על מנת לשרוד (הם האוכל שלו, אם יאכל פחות מהדרוש לו ימות.), כל נטרף בתורו "טורף" את מזונו וחייב כמות מסוימת ממנו כדי לשרוד (במקרה של עש-האשכול, למשל, מדובר בגרגרי הענבים. לכן ברמה העקרונית ניתן לומר "לטרוף ענבים", אך סטיתי מהנושא...).

כאשר מופר האיזון, מתחילה המערכת האקולוגית לעבוד למען יצירת האיזון מחדש. בתהליך זה תנודתיות רבה (לרוב מתואר בגרף שצורתו האות S כאשר הציר המאוזן מתאר את גודל אוכלוסיית הנטרפים והציר המאונך הינו ציר הזמן).

אם גדלה אוכלוסיית הנטרפים יכולה להתחיל לגדול גם אוכלוסיית הטורפים (בהנחה שתנאי הסביבה מתאימים), אם קטנה אוכלוסיית הנטרפים בהכרח תקטן אוכלוסיית הטורפים (כאמור, אין להם אוכל). לעולם קצב התחדשות אוכלוסיית הנטרפים מהיר מקצב ההתחדשות של אוכלוסיית הטורפים. זה נכון לגבי כל החי בעולם (כולל בני-התמותה, ילידי האדם, המשוכנעים שהם מעל הטבע...)

לכן בכל פעם שאנו קוטלים את אוכלוסיית הנטרפים, אנו פוגעים באוכלוסיית הטורפים, אשר התחדשותה אטית יותר. כך שאנו מנציחים מצב בו קל לאוכלוסיית הנטרפים לגדול בקצב מהיר באין גורם מרסן ("גורם מרסן" זה יקרא להלן "טורפים", במקרה של עש האשכול והכנימה הקמחית לא מדובר בנמרים וזאבים אלא בחיפושיות, צרעות טפיליות, עכבישים וכו').

אני באמת מאמין שקיים סיכוי שאם במקום לקטול את האוכלוסיות המזיקות, נתגבר ונחזק את האויבים הטבעיים שלהן יש סיכוי שנצליח להגיע לאיזון אשר נדע "לחיות אתו בשלום". ישנן דרכים ישימות לעשות זאת. אנו, קבוצת פקחי המזיקים בה אני עובד, עושים זאת כבר מספר שנים בכרם בשוני. השיטות מגוונות וכוללות שימוש בחוטי בלבול עש, בלבול כנימה קמחית, פיזור צרעות טפיליות וחיפושיות (אויבים טבעיים), שיקום העשבייה בכרם (המשמשת בית לאויבים טבעיים רבים), יישום ותזמון מוקפד של גיזומים/דילול שריגים/טיפולי מניעה ועוד.

אך ברור שכניסה לתהליך שכזה מצריכה שינוי מחשבתי ויש לה עלויות כספיות מסוימות.

איננו מנסים להגיע למצב בו אין כלל מזיקים בכרם (גם החקלאות הקונבנציונלית לא יודעת לתת 100% הדברה), אנו יותר פועלים בכיוון של איזון בין אוכלוסיית מזיקים ואוכלוסיית טורפים.

איזון אשר שומר על רמת מזיקים נמוכה שאנו יודעים לחיות אתה בשלום. הדבר יכול לחסוך, בטווח הרחוק כמובן, כסף רב, עבודה רבה וזיהום מיותר של הקרקע והמזון אותו אנו אוכלים.

אך חשוב להבין. הדרך המובילה למקום נכסף זה של איזון בריא בחלקה עוברת דרך מספר שנים לא קלות. במהלך תקופה זו לומדים את החלקה ובונים את המערכת וקיים סיכוי לאבדן יבול משמעותי. בכרמי הקריניאן אנו בתוך תהליך זה כבר שלוש שנים, זה איננו תהליך קל, יש קשיים בדרך, ישנן עלויות כספיות, אך בכל עונה מחדש מתחזקת הבנתי שזו הדרך הנכונה.

אחרי הכל להפר איזון לוקח רגע, לבנות איזון לוקח זמן. וייצור היין לימד אותי שיעור או שניים על סבלנות...

Featured Posts
Posts Are Coming Soon
Stay tuned...
Recent Posts
Follow Us
No tags yet.
Search By Tags
Archive
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square
לוגו ללא רקע

כל הזכויות שמורות - יקב עבייה 2014

 

    This site was designed with the
    .com
    website builder. Create your website today.
    Start Now