גיבור מעמד הפועלים

May 26, 2019

 

בשנים האחרונות, כתוצאה ממשבר חריף אשר הפך להזדמנות אדירה, הובאו וניטעו בארץ הרבה זני ענבי יין.

משמעות הדבר עבורנו, העוסקים במלאכת גידול וייצור היין, אפשרות לייצר יינות חדשים. הזדמנות זו היא מרגשת ומרתקת, לאור העובדה שמגוון זני הענבים אשר היה קיים בארץ לפני כן היה מוגבל.

במקביל, אי שם בגבעות יהודה ושומרון מחפשים ייננים וחוקרים ללא לאות אחר זני הענבים העתיקים מהם יוצרו היינות בארץ ישראל המקראית וכבר נעשו מספר ניסיונות מסחריים להפקת יינות מזנים מקומיים אלו.

כך שניתן לומר שעולם היין הישראלי מתרענן, מרחיב את אופקיו, הולך לכיוונים חדשים ובמקביל מנסה לייצר לעצמו זיקה לאותם יינות עטורי תהילה אשר הפליגו מנמלי הים של ממלכות ימי קדם, נושאות את בשורת היין לעבר אירופה.

 

בתוך כל ההתרחשות הגדולה והמרגשת הזו, כאשר טרנד הG.S.M מתחלף בטרנד המרסלאן, אשר לפני שבכלל מספיק להפוך לטרנדי מתחלף בקנוואז או בדאבוקי אשר בכלל לא מצליח להיות טרנדי כיין

(אך יש הטוענים מעולה לזיקוק ערק) ואשר סולל את הדרך לג'אנדלי, חמדאני ומראווי (מקווה שאני מבטא נכון את השמות) ולזנים מקומיים נוספים שלבטח יבואו בעקבותיהם.

בימים אלו בהם תעשיית היין הישראלי כולה, מי במודע ומי שלא במודע, עסוקה בחיפוש ועיצוב זהות היין הישראלי. בליבה של תקופה בה מוצף השוק במגוון כה רחב של זני ענבים וסגנונות ייצור יין, זן אחד מאותם הזנים ה"וותיקים", אלו אשר הגיעו על חשבון הברון ונטועים פה בארץ מאז 1885, מסרב לעזוב את המגרש ואף חוזר למרכז השדה...

 

 

קריניאן, הרבה כבר נאמר על זן ענבים "פשוט" זה. הרבה מהנאמר נאמר בזלזול ורוב מה שלא נאמר בזלזול סתם לא היה מחמיא במיוחד...

ועדיין, על רקע כל האמור ובאופן חריג ובלתי צפוי בעת זו של התחדשות, דורך כוכבו של הקריניאן.

לי עצמי, בתור יינן, הסיבה לכך ברורה. באקלים הארץ-ישראלי ובגידול ראוי ישנם מעט זני ענבים שיכולים להתחרות בקריניאן באיכות, באופי ובייחודיות. הדבר אמור גם לגבי היינות המורכבים וה"יוקרתיים" יותר, אך לא פחות חשוב מכך, גם לגבי יינות פשוטים ו "עממיים" יותר.

 

כייף לגדל קריניאן. אמנם יש לו כמה נקודות תורפה אך לאחר שלומדים להתמודד איתן הוא מתגלה כזן קשוח, עמיד ומאד מגוון. ניתן לגדלו על גבי הדלייה או בלעדיה, עם השקייה או בלעדיה, בעמקים ובמדרונות.

כזה הוא הקריניאן גם ביקב. לאחר שלומדים להכיר את תכונותיו והתנהגותו מתגלה יין עמיד מאד ומגוון. ניתן להפיק ממנו יינות מתיישנים נפלאים כמו גם יינות הנגישים מאד חודשים ספורים לאחר הבציר.

 

אינני יודע אם הקריניאן הוא הזן "הישראלי", אותו הגביע הקדוש אותו מחפשים כולם. יתכן ואותו "גביע קדוש" נחבא לו אי שם בגבעות השומרון, או עושה דרכו לחלקות הריבוי הישר מדרום-אפריקה. מצד שני יש סיבה טובה מאד לכך שיותר מ130 שנה הזן הזה מהווה אבן יסוד מרכזית בתעשיית היין הישראלית. לי עצמי ברור שלפחות עד כה, מכל זני הענבים איתם עבדתי פה ומהם הפקתי יין, יינות הקריניאן (ובלנדים מבוססי קריניאן), גם אם מחוספסים לעיתים, הם בעלי האופי והאמירה הייחודיים ביותר.

 

אלו יינות "ישראלים". יינות מכאן. יינות שגדלו תחת השמש המזרח תיכונית הקופחת, לאורך עונת גידול יבשה שיכולה להמשך שמונה חודשים ועדיין יכולים להבשיל יפה בלי לצבור אחוזי אלכוהול אסטרונומיים ואף מצליחים לשמור על חומצה טבעית ומרעננת. יינות שיודעים להיות מורכבים ועוצמתיים אך גם שקטים בעת ובעונה אחת.

יינות שאני יכול לשים על כל שולחן בכל מקום בעולם ולהגיד בגאווה "זה מאצלנו במזרח-התיכון. זה קריניאן. זה יין ישראלי".

   

 

 

 

   

 

Please reload

Featured Posts

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Recent Posts

October 9, 2019

January 15, 2019

July 8, 2018

Please reload

Follow Us

I'm busy working on my blog posts. Watch this space!

Please reload

Search By Tags
Please reload